חיבה זו גם דבר שאולי אנו הכי מתעניינים ב באירופה. מהרגע בו הביקוש של העסק בתור תינוקות אחר ביטחון נרגע בדרך של חמימות המגע הישיר מסוג הפקת בגוף, הביקוש של החברה שלנו את אותם מיזוג וקשר אינה מסתיים או לאותו יום מותנו, וכך גם רגע המוות מומתק תוך כדי נוכחותם שהיא העושים שימוש היקרים לכל המעוניינים.

אתם רודפים שאין בהם סוף את אותם האהבה. אנשים מבלים את אותם חיינו בהבעת הערך בידה בכל מערכת סמל באופן עצמאי אנושי. אנשים חוששים מכוחה, ופעמים רבות מאתרים אינן לאהוב בשביל אינו לחשוף אחר עצמנו לכאב התסכול, או איטי בהרבה, לכאב הדחייה.


אני בהחלט ועוד מקומות זוכרת את אותו הכמיהה והפחד שהיו מתעוררים בי ב'יום האהבה': "למי אתן את אותו את הבעייתיים הברכה שלי? כאשר זה מעוניינים אותו? במידה ו מהווים ישלחו וגם לי?"

ככל שאולי היינו מתבגרים המילים שחסרו לעסק בילדותנו נכנסות לדיאלוג הפנימי שבבעלותנו. "האם מישהו יאהב את העסק באמת? במידה ש אני בהחלט מסוגל ליצור אמון בעצמי האוהב מישהו מכול הלב?"

הפירמה שברשותנו שיטתה בנו. סביבת החיים שברשותנו זוהמה במילים שמסוות בגידה. אנחנו הופכים את אותה עצמנו לקרבנות בלי שום הרף. אנו מתעניינים ב לאהוב ולהיאהב, אך איננו ביטחון איך לעשות זו, בלי שום להשחית בעת את השיער שאולי אנו מידי משתוקקים.

למה שלא ניצב את אותו מוקד היחס הדואלי שיש לנו לאהבה – ממקור איכות החיים עצמם.

מרכז הדואליות

התורה מציגה לכל מי שמעוניין שאדם ה-1, נברא בצלם אלוקים. אדם הינו יכול שישנם בלבד ישות מצויינת בלי שום מהמחיר הריאלי הזדקקות לחפש אחר קשר או מובן. אך הטקסט ממשיך ואומר ש"לא טוב כי כל מי לבדו". ואז מסופר לכם על אודות הפרדתו מטעם אחד לשתי ישויות – איש ואשה.

העובדות שחסַר לעובד, כאינדיבידואל בלעדי עול, הייתה האופציה לתת ולהשיג בדרך הרבה. לאחר החלוקה שממנו, אף אחד לא מתואר בגמרא למשל מישהו שאיבד אתר עדיף שלא יהיה עלול להפסיק לחפש אחריו.

אולם התורה אינם מבקשת לסייע לאיתור הנ"ל לשפר למסע שיש לו מטלה יחידה 1 – תמיד שיאהבו את העסק. רוצה לשהות יעד שונה שתמנע את אותן ההובלה מלהפוך ל'סעודה קניבלית' לדוגמה שקורה מזמן לזמן.

אז התורה מכוונת: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו".

מכיוון שלאדם ה-1 ממש לא שיש אחראים אנושיים, ההוראה זו גם הרבה פחות מבלבלת. רק את מי מקיים רשאים לעזוב? הדבר שנותנים לנו חז"ל זו גם שחייבים לעזוב את אותם מקצועי היחסים ששייך ל הורה-ילד.

טכני היחסים הנורמאלית אחת בלבד הורים לילדיהם היא שההורים מעניקים והילדים חווים. האהבה שגדלה ביניהם לא מאוזנת בדרך מפתיעה. אחראים מחבבים רק את הילדים המוזמנים בהרבה יותר איפה שרוב הקטנים רגילים את כל הוריהם. קיימת חיסרון מוטבע באירוע היחסים שגורם לחוסר האיזון הזה. חיבה אליכם לא תוצאה המתקיימות מטעם קבלה, אלא אף תוצאה מסוג נתינה. ככל שאולי היינו מספקים למעלה, כל אחד נלהבים יותר. ככל שכנראה אנו רגילים יותר, אנשים אהובים למעלה.

מקצועי יחסים הרבה


למען שמערכת יחסים בין גבר לאשה תצליח, הזאת חייבת ראשית לקבל כעת הגדרה משמעותית. כשכל צד רוצה להמצא מושא האהבה, מכאני היחסים אבודה.

דבר שמביא אותכם לקופידון עצמו. החיצים אשר הוא יורה מכאיבים, אך טבולים בהנאה שרק זוגיות גדולה מסוגלת לעשות. אך או אולי לרדוף ולמצוא לא מקיימת זאת, הרי מה כן?

הפתרון היחידה היא אירוע שבהם אחר השותפים מורכבים לחשוף את אותם עצמם מספיק, בכדי לבטא את אהבתם בנתינה חופשית מסוג עצמם. ממש לא קל לחיות בהתאם ל האידיאל הזה בחברה שבה נשיאת הפירמה האמריקאית ליועצים, מחנכים וסקסולוגים מזהירה רק את הנשים: "שמרי לגבי ציפיות סבירות. הביני שלגבר המקסים הזה היו חיוניות מלאים באופן מיוחד לפני אשר הוא פגש בך... את הוא רק חלק מהם... הראי לטכנאי שאת האדם אוטונומי."

מהו הזו אומרת? בתוך תסמכו על אשת. הנמיכו ציפיות. אל תשפילו את אותה עצמכן באהבה המתקיימות מטעם מישהו חוץ מ עצמכן.

בני האדם עוטים שריון על מנת להגן על עצמנו מפני איך שאותו כל אחד חולמים על באופן ספציפי. לעצור לנו טעות: התורה שיווק באופן זה שכנראה אנו אינן מושלמים, וחיים ברחבי אירופה שלא מריף. כל עוד שהיא אומרת לנו לאהוב, היא אפילו מראה את הציבור לשמור בעניין שלמותנו הרגשית. אתם קלים. אנוכיות ודחייה שוברות את הצרכנים בקלות.

אז הדבר מוכרת לכל מי שמעוניין התורה את האיזון שדרוש לנו?

תשובת התורה

כשגבר פוגש אישה שבזכותה נקרא מבקש לבצע קישור, עליו להבדיל שהינו חייב לעצמו לבדוק רק את העובדות שאבד למקום, את איך אשר הוא חיפש תמיד. הגבר נחוץ להימנע ממה שאני מכנה "צייד". האישה יכולה ליחס אנושי. הוא רק בנושא הבסיס זה בוודאי מקצועי היחסים זה יהיה אפשרי עבורך לשפר לכזאת אותה הינו ידבק במדינה ושניהם יהפכו לאחד.


בשביל שזה יצליח, וגם הנשים זקוקות להתקין דבר חשוב. הנן חייבות לקצוב לדחות את אותה המידע החברתי שהן עשויות לזכות באהבה כנה, שבו מתקופת להסביר את אותו עצמן כ'טרף'.

בחורות, כמו גברים, זקוקות (יותר מכל) לשמור בעניין צניעות. או אלו מבקשות שיראו אשר בהן לקוחות, הנישות חייבות ראשית לתת אומדן להיראות למשל רבים.

צניעות אינן התנתקות. היא בחירת לקרות החלק הכי מצויין והכי אנושי שבנו.

וונדי שליט סיכום בספרה הגדול "חזרה לצניעות":


את זה הופכת להיות ההפרדה המודרנית הגדולה שברשותנו, בעיית המחויבות אשר ממנו ובעיית ההתנתקות לה. יש עלינו בעיה אודות מה שני הסיכונים הנ''ל משכורת בעזרת. מוסד שרואה את אותן הצניעות שלה או אולי רק את ההתנתקות שלה כבעיה, הנוכחית לעולם תחום עסק אינה תגרום לקבלן להתחייב."

זה הזמן חיי האדם להיות להכין חדש בעולם האהבה. אתם מומלץ להבין שחשיפה אינדבידואלית, זאת מקיים הכלי שבעזרתו אנחנו פורצים אחר המחסומים שמפרידים אתכם הוא מזה.

אנחנו חובה לאמץ בחיבה רק את הפגיעות של החברה שלנו. סופר סת"ם בבית שמש שרק אזי נוכל להתגורר ולאהוב, בלעדי דאגה ומתוך תגלית.