בודדת הסיטואציות המרגשות מאוד בו נכחתי פעם, התרחשה בשער B2 בנמל התעופה ששייך ל בולטימור. הנחתי את המזוודה שלי אודות אלו הספסלים במסדרון המוביל מעמדת הבידוק הביטחוני לשערי היציאה, והוצאתי את אותה הסידור שלי בתקווה להתפלל שחרית. כשוכנת כמה מאות נמלי תעופה ברחבי אירופה, שמעתי פתאום צלילים שמעולם אינן שמעתי טרם בשדה תעופה: מחיאות כפיים.

במקרה ש את זה איך לקבל פנים לכוכב רוק? תהיתי. כוכבי רוק לא טסים בטיסות פרטיות? מחיאות הכפיים גוועו, ואני המשכתי בתפילתי. אבל שתי דקות אחר באיזה אופן, יחדש שמעתי מחיאות כפיים, בליווי תרועות וקריאות. כבשתי את אותם סקרנותי וניסיתי להתמקד בתפילה. הרעש דעך, נוני לא לפני שתי דקות גל לפרטים נוספים הנקרא תרועות ומחיאות כפיים מעבר השירות על גבי רגליי והוביל אותי לשער 2B.

קבוצה המתקיימות מטעם כ-30 אף אחד הצטופפה לתחום השער, כשפניהם לכיוון הכניסה הראשית לשרוול. חלק מהם נופפו בדגלים ששייך ל ארה"ב. במסגרת הקיר שמוביל מהשרוול עמדו 5 מלחים במדים וחבורה מרשימה ששייך ל אזרחים, מכיל גבר שחור במדי יודעים שדה התעופה. גל חדש מטעם מחיאות כפיים וקריאות טפח, ואני פילסתי את אותן בטכניקות מבעד לקהל על מנת לבחון את אותן מושא מפגן הראווה זה בהחלט. איתרתי את החפץ ביציאה מהשרוול: גבר זקן בכיסא גלגלים.

הבחור שדחף את אותם כיסא הגלגלים עצר על מנת לסייע לגבר הזקן ללמוד את אותה איך לקבל הפנים הנלהבת. הגבר חייך והרים חלושות את אותו ידו הימנית אל הקהל. כיסא הגלגלים עשה את דרכו אט אט בתבנית שורת מקבלי הפנים, המלחים הצדיעו, האחרים נדו בראשיהם ואיש הביטחון שסע לפנים, למשקוף את כל ידו מטעם הקשיש, ואמר בקול יסודי רגש: "תודה על אודות שירותך".

כיסא הגלגלים התפתח הלאה, והותיר השלישי דומיה. סופר סתם ירושלים , התעורר גל לפרטים נוספים שהיא מחיאות כפיים לכבוד הנוסע אחריו שירד מהמטוס – מבוגר אחר, שניצב ללא כל יציבות על רגליו ונשען בנושא מקלו. הנו עצר, עלה עיניים מופתעות לתוך כיצד מקבלים הפנים המיוחדת, כאילו שהוא לא באופן ממשי רק אחד אודות מה מדי הרעש, ואז המשיך בהליכתו המתנודדת וחלף לגבי פני המלחים המצדיעים והדגלים המתנופפים. הוא למעשה עצר רק כשקצין הביטחון שלב לפנים, אחז בידו ואמר, "תודה לגבי שירותך".

"מה תמיד פה?" שאלתי את אותו הצעירה שעמדה לידי. "מי האנשים האלה?"

"הם יוצאי צבא ממלחמת הטבע השנייה. זה פנימיים לבחון אחר האנדרטה שאליהם בוושינגטון."

66 שנים חלפו בימים אלה שגברים מסוג זה, שהיו הרי בסך הרוב נערים, מומלץ לחזור חזרה הביתה מהמלחמה, עם סיומה של שראו כיצד חבריהם נהרגים ואפילו גם נפצעו בעצמם. 66 קיימת, וכאן, בנמל התעופה בולטימור, 9 מאות אמריקאים מריעים, שרובם נולדו הרבה זמן לא לפני המלחמה, גם עוברת לשיער תודה אודות כישוריהם הצבאי.

הצטרפתי לקהל, ומחאתי כפיים בחוזקה כשכל אחד מהקשישים, רובם בכיסאות גלגלים, עצר ביציאה מהשרוול ליהנות מרגע המתקיימות מטעם תהילה. עיניי התמלאו דמעות. רעיון בולט הסבר קורה קיים בשער 2B.

כשכיסא הגלגלים האחרון עשה את אותן דרכו לאזור כיצד מקבלים המטען, ניגשתי אל קצין הביטחון. "אני מעוניין שתדע שמאוד התרגשתי מהדרך בתוכה הודית לכל אחד ואחד מיוצאי הצבא", אמרתי לקבלן. "כולנו מחאנו כפיים, אך העסק שלך היית העיקרי שביטא את הכרת התודה במילים. ומילים הנן העובדות צריך."

נולד העריך את אותה הערכתי. "טוב", הינו אמר בענווה, "אני עצמי שירתי בהיצע כך שאני יודע מהם עברו ".

פותחים דלתות בהכרת תודה

הכרת תודה הזאת עצמאי המסטר שפותח כל דלת: אמונה, חיבה, מקורית ובנוסף גם בהצלחתו בנישואין. הכרת תודה הזו שמבדילה 1 אלו חלל גדול לנקלה.

מדלין וייס, עורכת דין המתמחה בגישור בגירושין, השתתפה בלימודי הקורס בתחום הגירושין. בחלקו הראשון הנקרא הלימודים המרצה צלח סביב החדר ושאל מדי סטודנט, "מהו הסיבה הבודד לגירושין?" מקום שראוי מהסטודנטים ענו, "קשיים כלכליים", אחרים ענו, "בגידות". לבסוף, המרצה נד בראשו וקבע, "הגורם הגורם היחיד לגירושין נולד חוסר הכרת תודה".

"כשהבעל אינם מיומן תודה על גבי הדבר שאשתו עושה בשבילו", הסבירה עבור המעוניינים מדלין, "או כשהאישה שלא פרסום תודה על אודות העובדות שהבעל מקיימת, האף חסרונותיו, הנישואין קל מאוד מסתחררים מטה לביקורתיות ועקיצות הדדיות."

הכרת התודה יותר מידי לא מיוחדת במחשבת מדינה ישראל, שהתורה אומרת שבזמן המכות במצרים, א-לוהים אמר למשה לדרוש אחר מאהרון להכות את אותן יבש מאוד במטהו כדי להתחיל רק את מכת כינים. חז"ל מסבירים אינם ראוי נהיה למשה להעביר זמנם את זה לבדו, כיווני ששנים רבות קודם לכן אינו רטוב היטיבה עימו כאשר הוא הטמין שבו את אותו גופת הנוגש המצרי שהוא הרג. חכמינו מסיקים שאם דוד נהיה נחוץ להבדיל תודה לאדמה – שלא אלא גם אובייקט דומם שעזר לקבלן 1 שאין בהם הכירא לצורך המון שנה – על אודות בודדת מגוון וכמה שעלינו להודות לכל אדם שעוזר לכל המעוניינים מרצונו, למעשה פעם אחת, בגדול לפני פרק זמן.

שמו "יהודי" נגזר מהמילה הודיה. היכולת להודות שוכנת ביסודו השייך כל יהודי.

אך היכולת היא יש אך ורק בפוטנציאל. הכרת תודה, למשל ענפי ספורט, היא מיומנות וידע נרכשת. אף עד אתה אפשר תזוזה במידה טבעי, אליכם אינה תוכל להיות באופן ספורטאי אחרת תתאמץ ותתאמן. באופן מעשי או אולי האמא של העסק שלכם אמרה לעסק מיליון בין, "תגיד תודה", אלינו שלא תיהיה זקן שיש לו את הידע להבחין תודה, אבל עד תאמן אחר שרירי הכרת התודה שלנו. התרגילים האירוביים לפיתוח הכרת תודה הם:

1. להכיר בטוב

2. לאמוד כולם כמתנה

3. להגיד תודה

להבדיל בטוב

הכרת תודה פירושה להכיר ולזהות את כל הטוב. בודדת רוב והמצבים, ממש לא קל לראות את אותו הכרת הטוב לא פחות משקשה לגלות אחר הילד המתחבא בציורים השייך ג'קי. הכרת תודה דורשת:

לגלוש לשם במלון שלוש כוכבים שבן בעל הבית שלך הזמין עבור יום הנישואין, ולהתמקד בחיק הטבע המקסים בסקטור בריהוט הצעקני.

לדאוג לכל אלו שנמנים על הצעצועים שילד יום ההולדת שלך כן אסף באתר לחמשת החלקים של הדופלו שאינו.

להתעסק ברצפות ובחלונות המבהיקים שהעוזרת שלנו משאירה, אפילו או זו גם קצת מתרשלת בניגוב האבק.

לאלה שטוענים שראיית המוצלח יחד עם התעלמות מהרע הזאת נאיבית וילדותית וחוטאת לראיית התמונה השלמה, בואו נהיה ענווים דייו להודות: מי שם לב רק את התמונה השלמה. אנשים קשים. באופן מעשי אם הנכם פעילות בעלי מישהו מאות רבות קיימת, אנשים אינו עלולים שמצויים את אותם העומק אותה או לחילופין את אותו רזי העבר את השואב (שלא נדבר בדבר הסביבה הקודמים). כמו למשל שלמדתי בקורס לפסיכולוגיה תפישתית: אנו מבחינים שיש את כל הדבר שהם משתוקקים שישנם. הכרעה לעיין אחר המוצלח – להכיר בטוב – צריכה להוות הדרישה הטובה ביותר לתמיד.

מגיע לכם

יש להמנע מ מהם שמחסל רק את הכרת המוצלח לדוגמא רגש של ה"מגיע לי". או אולי זאת זכותי הבסיסית אשר לכולם שכנים שקטים, אזי אלי לא אכיר תודה על הרוגע בדירה שברשותנו עד לכניסת השכנים החדשים הרועשים – ואז אכעס על גבי הקולניות שלהם. או שמא "מגיעה לי" בריאותיות בעלת איכות, אזי אלי ממש לא אכיר תודה לא-לוהים בעניין תפקודם האולטימטיבי הנקרא אינספור התאים והמערכות הגופניות שלי, שמקבלים בשורה פלילית בעבר מרופא בני המשפחה – ואז אני בהחלט אשאל, "אבל אודות מה אני?"

תרופת המנע ל"מגיע לי" זאת האווירה שקיבלנו מתנה. האדם שעבורו ממחיר השוק שקיעה, ממחיר השוק פלא בגוף, מהמחיר הריאלי משלוח שאינו נמכר בשם מומלץ לסחוב מהסופר, יכולים להיות מתנה מוחשית שלא באה לקבלן – מנקה ישמש שמח מאוד ומאושר.


על מנת לפתוח להעריך כל מה שצריך לדעת כמתנה צריכים:

להכיר תודה לנהג המונית שהביא את הציבור בתוך הסיבה כמו כן או שילמנו תמורת הנסיעה.

להכיר תודה לבן בני הזוג על אודות הכביסה או לחילופין הדחת המרכיבים, אפילו או הסכמתם ביניכם שזאת העבודה שלו/שלה.

להפריד תודה לא-לוהים שאתם יכולים לצפות ולקרוא את אותם המאמר הזה, אפילו שמאז ומתמיד יכולתם לראות מקרוב.


הודיה

הכרת תודה אינו הובעה הזו למשל מתנה שנקנתה, נארזה, עדיף שלא יהיה ניתנה לאדם. עם תום שהבחנו בטוב והרגשנו שלא עובר להתגורר לכל המעוניינים, עליכם לבטא בה במילים.

איננו בעת ביקשתי מבן העשרה שלי לעלות משני מיכלי תרסיס סוג אשר בהן זה השתמש לעבודה שעשה. 5 רגעים את אותו ככה עברתי בתחום וראיתי שהינו בהחלט לקח יחד עם זאת משם. קראתי לבן שלי: "תודה שעשית את אותה איך שביקשתי ממך מהר בפעם העיקרית שביקשתי."

וזה ענה: "תודה שאמרת את זה".

עם צביטה בלב, חשבתי בערך כמה באופן מסוים אני מודה לילדים קטנים שלי לגבי הנו של הדודים את כל "מה שהם עלולים לעשות". הכרת התודה מהם אודות הכרת התודה שלי עוררה ההצעה וגרמה לכל המעוניין לפנות בבקשת סליחה לבטא את אותם הערכתי לעתים הרבה יותר קרובות.

כן הבעתי רק את הערכתי לקצין הביטחון בעניין נולד שהוא אמר, "תודה בעניין שירותך" לכולם מיוצאי הצבא. וכשרצתי על מנת להספיק לטיסה שלי בשער 9B, עברתי על פניהם הנקרא נלווה חיילים במדי ב'. עצרתי ואמרתי להם, "תודה על גבי שירותכם."

למה הם מעדיפים להירגע 66 שנים?