משמש יצא מאוד עבור המבחן הראשון שלי בקולג'. פתחתי אחר המקרר הקטן, לקחתי בקבוק בעזרת מארז מים מינראליים שקניתי בעזרת חברתי לשם, ושתיתי אותו על ידי קריאת הסיכומים שלי בפעם אחרונה. בעודי שותה, סוציולוגי אליו נכנסה והביטה בי בהלם טוטאלי.

"את שותה של מים מהבקבוק שמסומן ב-X", זאת אמרה, והושיטה יד לחטוף ממני את כל הבקבוק.

"איזה X? למה את אותם מדברת?" שאלתי.


"שמתי בפנים משהו שיעזור לכולם להירדם. אינו הספקתי להבהיר לכל מי שמעוניין, אך לכן סימנתי את הדבר ב-X גדול", זאת הסבירה.

הסתכלתי לגבי השותפה שלי, בחורה ביישנית ומתחשבת מאיזו עיירה קטנה יותר ולא מוכרת. ביום אחד ההתחלתי כשסידרנו רק את החלל זוהי אמרה לכל המעוניין, "את היהודייה הראשונה שאני פוגשת בחיינו שלי." בתור ניו יורקית מלידה, זה נשמע לכם מגוחך, נוני זוהי נתפסה הקתולית הדתית הראשונית אני התיידדתי, ובנוסף גם הבורות שלי ברור נראתה מגוחכת בעיניה.

ניסיתי לגשר בודדת תפילות הלילה והכרזות הדתיות שלה, למידע הפוטנציאלי דבר זה מטעם מכניסה 'משהו' לבקבוק מיהו מעיין מפולין. הסתכלתי בנושא הסיכומים שלי, ואחר זה חזרתי להביט בו. קולו שהיא הפרופסור הדהד במחשבתי: לא מומלץ אירוע מוצלח ב' למבחן דבר זה.

"מצטערת", זאת בערך לחשה.

סגרתי את כל המחברת ונעמדתי. הרגשתי בסדר, אך התחלתי להתעצבן, ולכעוס. "כמה היה שם?" מְלוּמָד , ודחפתי את אותו הכיסא שלי לאחור.

"את תירדמי", זוהי גמגמה.

"יש לכולם מבחן כל עוד 10 זמנים. אני בהחלט צריכה להיות מלווה לעשות את המקום. אני בהחלט אינם מאמינה שעשית זו." לבשתי את הז'קט שלי.

"סימנתי את אותו הבקבוק. התכוונתי להזהיר אותך", זאת מלמלה.

"נכון, אולם רק את לא. ובגללך אני בהחלט אכשל."

כשטרקתי את אותו דלת ביתך, שמעתי אחר התחינה האחרונה בידה מהדהדת מאחור: "אני בהחלט מצטערת, אולם מעולה אינו תלכי, את אותן מסוגלת להירדם שם".

הצלחתי איכשהו להעביר זמנם את אותם המבחן, כשאני מתאמצת אינו להירדם. למרבה המזל משמש נהיה בחינה אמריקאי, והצלחתי איכשהו להעביר זמנם את הדירה. אבל את כל כך, כשסוף סוף נשכבתי באזור שלי כדי ללון, הרגשתי כל מה גל אקדמי מטעם טינה גואה בי. שאלתי אחר באופן עצמאי דבר אני בהחלט אשרוד שנה אחת תמה יחד שותפה כזו אליהם. בשבועות הבאים, עשיתי כל שביכולתי על מנת להתעלם ממנה, חוץ 10 משפטים פה ושם. המשכתי ברשתות, והיא בחיה. העברתי את אותה בקבוקי המים שלי לשולחן שלי. נשארתי ערה אם מאוחר וקמתי שובב.

אם לערב מיד מספר ימים כיפור. עמדתי לצאת מהחדר, כשחברתי אליו הרימה ראיה מספריה.


"למה את לבושה ככה? וכולי אינם מגיעה השבת היהודית?"

עמדתי יחד עם יד על ידית דלת ביתך, ובחנתי את עצמי במראה. ראיתי את אותם הסוודר הלבן שלי. ראיתי את אותו המחזור בידי, ואז ראיתי את אותם פניי – כועסות ומלאות טינה. השפלתי מבט לרכוש. אני יותר מידי מתביישת בעצמי, הבנתי פתאום. הייתי ממש לא מחוייבת בגדול להסתכל במראה. פתאום קלטתי 9 ממש לא קל לגור אתי באותו חלל. השעון המעורר שלי מצלצל מהראוי בוקר לצורך ערך השחר. האור הצלחת למיטתי, שחברתי לחדר זוכרת אינם לכבות מהראוי שבת. במחיר הקבוצה היהודית שהיו זורמות אל עורך הדין שבבעלותנו מדי שבת, שאין בהם למעשה להגיד לרכבת התחתית שלום לכם. תחושת העליונות שלי, שבאה לידי שהוא סמל במלתחת בגדי משפרים ובחוסר סבלנות אגוצנטרי. הרמתי יחדש את אותם עיני בתוך המאשר וחשבתי: קשה מאוד לגור יחד כל מי כמוני.

"לא, נקרא חג את אותו."

זה זמן כיפור, ואני עומדת לדרוש אחר מאלוקים שיסלח לי, ואני אינו מאפשרת אפילו להסתכל לשותפה שלי בעיניים. הוא למעשה מספר ימים כיפור. אני בהחלט מתכוננת לעמוד זמן קבוע בתפילה. מתכוננת לצום. מתכוננת להתחנן לחיים. ואני אינן יכולה למעשה להסתכל לגבי עצמי במראה.

הנחתי את אותם המחזור שלי על השולחן והתיישבתי. הסתכלתי בנושא סוציולוגי לשם ופתחתי אחר פי על מנת להתנצל, אך המלים אינם יהיו. לא ידעתי העובדות לציין. ישבנו שבו לרגע, כל עוד השמש החמה מתחלה לשקוע, ואני הרגשתי העובדות הפניקה גואה בי. ימים כיפור דאז מעט נכנס, ואני איננו מצליחה ברחבי לדבר.


דוגמת הנראה סוציולוגי לשם חשה בהתמודדות שלי. "זה בסדר", הנוכחית אמרה.

"מצטערת", אמרתי לעוזרת בסופו של דבר.

"אני יודעת. הוא למעשה בסדר. האור שלנו נשאר דולק נוסף על כך בחג הזה?" זו גם שאלה ושלחה מבט אל המנורה שליד מיטתי.

"כן. ותהליך התהוות אגב, תודה. תודה שאת מהסוג שותפה נפלאה". זאת חייכה ואני רצתי בתוך דלת ביתך, מעיפה מבט בדמות הלבנה הממהרת שבמראה, השתקפות המתקיימות מטעם מחילה עוד פעם לעולם.

הוא עת כיפור. עת למחול וגם לקבל מחילה. פרק זמן להתחיל.

להלן חמישה תוספים שאולי היינו מוצאים לנכטון לשחרר:

הביטו במראה. הבינו מתחיל לקוחות רבים שלא קל להתגורר אנו, שיש לכם חסרונות ומגבלות משלכם, שאחרים דורשים להתמודד איתם תמיד. סלחו על גבי החסרונות המתקיימות מטעם האחרים באותה כמות שהינכם מעלימים עין מהחסרונות של העבודה.

ראו את אותו התמונה השלמה. חשבו בדבר עת כיפור בעמידה בתור מצפה בעניין ראש הר לחדר טיפסתם לצורך ביצוע מהמחיר הריאלי השנה. צפו בעתים שחלפו וברגעים העובדות זה מסוימים, שפרושים למרגלותיכם. הרשו לעצמכם לבחון את אותן התמונה השלמה של החיים שלכם. רק את המטרות המוחלטות של העבודה. את כל אמונותיכם. ראו אנשים במהלך החיים כחלק מהתמונה זאת. אך לקח יכולים להיות למדו אותך, גם כן או הייתם חושקים ללמוד אותו בטכניקה כואבת? אילו רעיון אלוקים מעביר לעסק ככה שהוא הכניס את אותו מי הנ"ל לחייך?

קבעו דבר חשוב. בקשת סליחה אינם מצריכה מכתב גדול או אולי נאום זמין באופן אישי. לפרקים מה שאולי היינו מעדיפים לעשות זה לרשום אתר. מלים כלשהן. הייתי מצטער. בוא/י נתחיל מהתחלה. הייתי מבקש לשוחח. זה הצעד ההתחלתי שמתחיל לפורר רק את הטינה שבלב.

שברו את אותה המעגל. לעתים אנו בפיטר פן באים לתבניות קבועות והוא לא יעילות בעלי הפועלים היקרים לכל אחד. באופן מעשי אם הנכם מרגישים 'צודקים', שברו את אותן המעגל. הפסיקו לחזור ושוב בעניין את המקום ויכוח. שימשו אמיצים להבין אחר ההאשמות בצד ולומר: בוא/י נתחיל יחדש. "טירוף אינה להרוויח שוב את אותם הדבר ולצפות לתוצאה שונה; טירוף זה לבצע עוד פעם את כל העובדות בתוך מומחיות רחבה כל מה תהיה התוצאה." אנונימי.

סלחו לחיים. מזמן לזמן אנחנו כועסים בדבר שונים מפני מציאויות קשות בחיינו. יתאפשר לכם יותר להאשים אנו עוזר להתמודד עם האכזבות שלנו. בני האדם חושקים להתפתח מהלך נוסף, ולסלוח לאלוקים בכל התסכולים והאתגרים שבחיינו. לסלוח לקבלן שהינו מסתיר את פניו כשאנחנו הכי מוצאים לנכון את הדבר. לסלוח לטכנאי בדבר דקות עליהם נגלה כאילו הוא למעשה התייאש ממכם כולו. להדרש לאחור ולהודות על אודות וכל זה - על החיים; בדבר זמן שמתאפשר נוספת; על אודות מתנת המחילה עצמה. דפקו בלעדי הרף בדבר שעריו הנסגרים ששייך ל זמן כיפור. זה מבקש לסלוח לכם וזה מבקש שנסלח.