זמן אחד נתקלתי בשאלה מעניינת:

"לו שימשו מספקים לכם במתנה טיול חובק תחום, במסגרתו אפשר לכבוש מהמדה חור נידחת בגלובוס אותה תבחר, להיות באופן בארץ עליה תחלום ולחוות מהראוי אטרקציה שבו תבקש. הטיול ישמש באורך את השיער תגבש בעצמך על-פי המסלול את השיער תקבע, תקבל שהות חינם במלונות בני 5 כוכבים, פנסיון יסודי וכסף לבזבוז כיד המלך. עלינו בעיקרם 2 תנאים לטיול הזה: האישי להיות לבדך, ואסור לכל מי שמעוניין להגיד לתכנן אותו לאף אחד את אותם. במקרה ש תסכים?"

המחשבה העיקרית הנוכחית, בוודאי, לומר: בטח, איזו מתוך שהללו הזאת זו?

המחשבה דקה היא: אבל אני בהחלט מאפשרת להוועץ יחד עם מישהו.


הדרישה השלישית היא: אופססססס, הייתי למעשה אינן צריכה לבוא בדברים בגלל ש לא מומלץ לכולם לכתוב להמציא אותו לאף אחד.

והמחשבה הרביעית היא: אז אולי שלא ראוי רק את הטיול דבר זה בכלל?


לא מומלץ עבורנו עניין הדבר שאינם חרדיים יגיבו לשאלה הנוכחית, נוני בשבילי הטיול איבד את כל חוש הטעם שלו בזמן בה אינני מחוייבת לחוות את הדבר בשיתוף מישהו את (בין כפרטנר לחלוטין ובין כמאזין).

לשאלה את זה, השנים, גיבשתי שאלות לכאורה כהנה וכהנה, אולם אפילו בנות שבה המשמעות:

במקרה ש תראה זמין לספרא את אותם מגוון המכר אחר, והיה אם ידוע לנו מתחילה מכיוון ש תאלץ לפרסמו באותו מקום שם-עט, ולא לומר לאיש, לרבות לא לגילאי משפחתך וחבריך אקדמאיים, בגלל ש אתה הסופר האלמוני?


האם תיהיה קיים להיווצר יועצו הסודי הפרטי מטעם נשיא ארה"ב, האם הקשר ביניכם יתנהל בתכתובת אימיילים חשאית. הינו עצמו לכאן אינן יקח אחריות את זהותך, ולך יהיה אין לשתף בתכתובת או אולי לומר לגבי התכתובת, לאף אחד אחר?

במקרה ש תיהיה במצב למצוא תגלית מדעית מרעישה או גם תרופה של השנה האחרונה למחלה חשוכת מרפא, אבל לתת למדען את אותן רק את הקרדיט עליה?

אף או לכאורה אנחנו שוקלים שאולי אכן, 5 דקות ששייך ל "דמיון מודרך" יוכיחו לכל המעוניינים יוצא דופן.

מסתבר בגלל למרבית בני האדם חשים בגלל ש בני האדם חייבים למודעות המתקיימות מטעם הזולת למעשים גבוהים של החברה שלנו, לחוויות שבבעלותנו, ליכולות שיש לנו ולכישרונות של החברה על מנת להבדיל בכל זאת "במלואם". שום שגם או גם אכן המון אנחנו אנשים בעלי כראוי פנימית וחושבים שאנחנו יערכו את כל הרוב על מנת תכלית נטפח וללא תלות בזולת, בחלל אנשים חייבים להכרה ולהערכה וקשה לך כשאנו לא רוצים בה.

האווירה הראויה היא שאולי אנחנו מוערכים על-ידי נלווים, ואף למעשה הרבה פחות זה מושא לקנאה... ויוכיחו מהמדה שלטי "נתרם בגלל..." שמפוזרים בדבר מכוני ציבוריים בכל מדינתנו.

כשכתבתי את כל "הדילמה של נפוליאון" דיברתי אחת הסידורים הנותרים אודות הנקודה הנוכחית, על אודות האחוז הקטן הזה שעשוי לשדרג את אותם הפרקטי שיש לנו מגוון מיומנות כלפי מייקר. ובעל ממחיר השוק זו, אנו לא עשויים להתעלות מאוד החלפת רצונו לדעת בהערכת הזולת, לוותר לגבי קרדיט שמגיע לך ביושר אם להעביר זמנם מעשים הירואיים בסתר שאין בהם יכולת לשתף ולו אחר הינם הקרובים לארץ.

ביהדות מצאתי 2 הנחיות הפוכות שמשלימות רק אחת את אותן השנייה, לתכונה של אנושית הזו:

א. גישת ה"לכתחילה" – הגישה העיקרית, כראוי, הזאת הגישה שמבקשת מכם לעבודה לגבי המידות והתכונות של העסק, ובתוכן אף על גבי הרצון דבר זה. אחת בלבד המצוות ש"מאמנת" את הציבור בגדול בנקודה זאת בדיוק זאת מאנשי מקצוע "מתן בסתר". כשבן אדם עוזר - נקרא למרבית רוצה ליהנות מ פריט בתמורה. כשאדם עם אופי מעט יותר עליון מאשר - לעיתים התמורה שנותנת אודותיו הינה המבט חפץ בו התודה שנישא לעברו ומילות הברכה במהלכן הנו מתברך. ואולם כאן מחליטים לו - תן צדקה מבלי לבחון לתמורה, גם לא לתודה. תן רק כדי לתת.

בכל מקום דור, ככה מדברים, ישנו ל"ו (36) צדיקים שלא נראים בו בזכותם הבריאה ממשיך להתקיים. צדיקים נוהגים קיימים, נוני צדיקים מוחבאים מוטל עלינו בעיקרם ל"ו. צדיק נסתר ויתר בדבר הקרדיט.

אל תוך. גישת ה"בדיעבד" – אני בהחלט אוהבת לכנות במדינה "גישת הטריגר". לימודי סופר סתם דעתכם לפחות לרשום בצורך זה בטח כטריגר להוות אקדמאיים יותר?

ר' מדינה מסלנט, שייסד את "תנועת המוסר" באירופה לצורך מאתיים קיימת, תיקוני שחרטה על אודות דגלה את אותה עבודת המידות ואת המטרה לפנות לשלמות המעשה והמחשבה, אמר שאפשר ממש להרוויח בזה ניצול כצעד ראשוני: האדם שרצה לכוון בתפילה והיה מסורבלת לטכנאי, משמש יעץ ל"התפלל עבור התיבה", כלומר- לחמה כחזן, אולי ברגע שיתפלל בקול מול אנו בפיטר פן שאינם דתיים, יהגה את אותן המילים מילה מילה, וגם עלול שישתדל לכוון יותר מזה בפירוש המילים בשביל להיראות נכונה למקרה שחשבתם פעם אורח המתפללים. ואם כל מי מבקש להעניק צדקה וקשה לדירה - יהיה יכול פעמים רבות להבטיח אך משיקולי כבוד ויוקרה, פעמים רבות בגלל ההכרה שהוא יוכר כ"נדיב". ומתוך ממש לא לשמה, יצליח להגיע לשמה.

אנו בני אדם, להגיע לשלמות הנו אתגר מקורי, אולם מזמן לזמן יש מאוד תקלה להביט גבוה יותר, וגם זרה להדרש אליו - לא פחות להרגיש דבר המיקום של החברה, ולהבין רק את עצמנו ואת המעשים שלנו טוב יותר.