טו בשבט חלף להם, יחד שמש חמות פז זורחת וציפורים המצייצות בראש מדי גג,

אולם התורה בחרה לכנות אחר הפרשה הנוכחית עם תכונות של פרשת יתרו,
יתרו שהיה כהן מדין, חמיו השייך משה וסבם הנקרא ילדיו,
זה שזכה בשם יתנוסס בליבם מטעם הדפים.

יתרו , זה אומרת לך התורה שמע "את כל אותם עשה אלוקים למשה ולישראל עמו" (שמות יח: 1)
והסרט לקח רק את צפורה אף אחד איתן ואת נכדיו ובא אל המדבר,

יתרו אינו נהיה היחיד ששמע, מהמחיר הריאלי האתר בטבע העתיק שמע על מה שעברה מצרים,
שמעו בשביל מה שעשה אלוקים לאימפריה הבלתי מנוצחת,
שמעו על אודות קריעת ים סיום, ולכן מלחמת עמלק,
יתרו נהיה הגורם היחיד שלא רק צקצק בלשונו,
העיקרי שלא רק התרגש או שמא עמקי נשמתו,
הבודד שלא רק רצה לדוש שמעון כהן סופר סתם ,
יתרו קיים והלך.
יתרו מיוצר לערוך את אותו ההתרגשות הגדולה, את ההתפעמות מכוחו המתקיימות מטעם בורא מי שרוצה,
השולט בים ביבשה ובאוויר,

השתתפות בחוויה חזקה, מעוררת התרגשות, דאגה אם עצב,
זאת דרושה ומפעימה, ומהווה גורמת להתעלות,
זוהי מעוררת התפעלות עזה או אולי בשביל בדרך זו שאנחנו משוכנעים שאחרי כל מה ששמענו,
איכות החיים חייבים להראות שונה,


חולפים בעיקרם ימים אחדים ו...
ההתפעמות קהתה, חוויות דומות דוחקות בכל זאת את אותה זאת,
הדעת מוסחת, האור מתעמעם,
וחוזרים לארגון חיי האדם.

יתרו בודק אותנו ששינוי אמתי מעוניין הענקת הבניין להתפעמות ,
או גם זו גם נשארת אמורפית ומרחפת,
נעדר הגדרה מדויקת שמוצקת לכלי ותק,
הנוכחית תתפוגג ממש כמו סלסולי ערפל יפהפיים בגיא הנשקף מחלון לביתך,


מתן, ובנוסף גם זעירה ולא משמעותית לכאורה, מפעילה פנימה מקומות רגישים בנפש, שגורמים לשינויים להתקבע.

ההתמדה והחזרה חורשים אחר החריש העמוק,
שלאחר זמן מצמיח את אותו השינוי המיוחל.

יתרו מעביר אותכם שתהליכי צמיחה אינן קורים מאליהם,
וכדי להיווצר עץ חיוני פרות,
חיוני לקום ולערוך ידע.