היווה הינו סיום חודש מאי בשנת 1943, ויהדות לבוב בערה. מתוך 100,000 יהודי לבוב – הקהילה היהודית הפולנית השלישית בגודלה – נותרו כ-8,000 אשת בלבד. "הם הורגים את אותם המשטרה היהודית! זה הסוף!" נראה הקול בגטו.

מבני מגוון, ארצות תקינים הועלו באש. יהודים התרוצצו על כל צלח. עשרות זינקו בתוך תעלות הביוב, בתקווה שהכלבים הגרמניים האכזריים ובעליהם החייתיים לא פחות מ, ממש לא יצליחו לאתר זה. זאטוטים יהודיים נלכדו והושלכו למשאיות חונות, לדוגמה שקי תפוחי אדמה. בנות חסרות אונים שחזו בגורל ילדיהן השליכו את כל עצמן מחלונות הקומות הגבוהות. כריסטינה שיגר הקטנה ראתה בעיניה רק את האימה והזוועה הזאת.

קבוצה פשוטה השייך יהודים התכוננה לאורך ימים לצורך הרגע זה. יעקב ברסטיקי לעקל שגורלם השייך יהודיה המעונים הנקרא לבוב נבחן להיווצר בקרוב גורלו ממנו. ימים את אותה זמן הוא חפר בעזרת 10 יהודים דנדשים, יחד עם כפות, מזלגות וכלים זעומים אנשים רבים ברצפת הבטון בדירתו הנקרא יהודי בשם וייס, על מנת ליצור גישה לתעלות הביוב.

מנהיג הקבוצה נהיה איגנץ שיגר. 5 ימים לפני חיסולו הגטו, הינם פרצו דרך וירדו אל תעלותיה של לבוב. בעודם מבררים אודות בתעלות את אותה אתר שיוכל להיות 'ביתם', צריכים להיות התגלו אפשרות שלושה פועלי ביוב פולנים.

שלושת הפולנים יכלו להסגיר יחד עם זאת בנוחיות לנאצים, בעבור לא הרבה מוצר מזון חדשני תעריף. בלית ברירה, הסבירו וייס ושיגר לפולנים מהאנשים השתכרו ובשביל מה. פולני נושא פני מלאך עם תכונות של ליאופלד סוחה התרשם באופן מיוחד מדבריהם. הינו שסע בעקבות החופרים, ועלה בשיתוף עימהם על ידי רצפת הדירה שבגטו. סוחה ראה לפניו או שמא יהודייה אמיצה, המאמצת בחוזקה נוסף ילדים אל ליבה. סגנון ייחודי זאטוטים המפוחדים נגע בעיקר לליבו, והינו חייך לעברם חיוך גדול.

ליאופלד סוחה אינם הינו נפרד קורה ביוב; נולד היה הבודק העיקרי של כל עובדי הביוב בלבוב. נקרא הכיר את מקומות המחבוא הסבלים, וידע היאך להרחיק מהיהודים את כל הפקחים הגרמנים צמאי הדם.

לצורך כריסטינה שיגר, אחיה פאוול וכול הדברים הנותרים, הבריחה לתוך הטבות נתפסה סיוט. זו לוותה בצעקות וצווחות שנלכדו והדהדו לתוך ארובת אבן או שיש, כשהיהודים נכנסו לתוך ענף קר וחשוך. קולה המחריש שהיא כניסת המים החריד אחר כריסטינה. עולמה התת-קרקעי הינו מאוכלס בחולדות אינו ניסו להחביא את אותה קיומן, והיא לא יכלה לראות להיכן זו אמורה.

אפילו, מכאני המלות התת-קרקעיות הסבוכה שהיא לבוב, הייתה יצירת אמנות מורכבת, כש תוכננה בראשית המאה ה-20 על ידי מהנדסים איטלקיים. נהר הסחי שטף וגעש בעוצמה אדירה, בזרמו בתוך אינטרנט תעלות ברוחב 10 מטרים, מתחת לרחובותיה ואתריה הקריטיים של העיר, וסחף עמו אחד שהתקרב לשם ממחיר השוק, עם את אותה קובה, דודה האהוב המתקיימות מטעם כריסטינה.

אלו משני שירד לתוך מתחת לפני הקרקע באותו ימים מר ונמהר במאי 1943, היה יהודי נמרץ ורב תושייה הקרוי מנדק מרגוליס. השם הופיע בכמה רשימות גירוש, אולם נולד הצליח בשאר אזורי פעם אחת להתחמק. ומכיוון שמנדק מיומנות בגטו את אותו קלרה קלר שנשאה בעיניו חן, זה שכנע בה לגלם להציל את אותן עצמה בבריחה אל יתרונות, ולהותיר אחר אחותה מיינה מאחור.

סוחה הבטיח לשיגר להגן לגבי 20 יהודים – בעבור לשלם לו. הלקוח שיגר סיפקו רק את מקום פנוי הארי של גובה התשלום, לא לפני שהצליחו לשמור בנושא סכום שכר וחפצי ערך שאספו לפני המלחמה. סוחה נעשה דוחף בכל מקום זמן את אותם החומרי מזו שהצליח לזכות ב, בעזרת נוספות מהמקום אשר נקרא כדור הארץ. הינו הינו עוזר לדירה עיתונים, ולוקח אחר בגדיהם למעונו לנקותם יותר מידי שבוע. בפסח הינו דאג למקום לתפוחי אדמה.

התקופה, 20 בני העם היהודי הצטמצמו לעשרה. חלקם נפטרו, אחרי שחיו בתנאים תת-אנושיים בזמן עשר חודשים; חלק מהם יהיו מהתעלות בגלל טירוף מוחלט. תינוק שנולד נחנק אפשרות אמו בשביל להציל את אותה חיי האדם מסוג האחרים, שרעדו לשמע קול בכיו מעורר הרחמים.

קבוצת בני העם היהיודי הקטנה נאבקה לשמור אודות חשיבה כזו או אחרת ששייך ל עבודה יהודיים בשטח מחבואם התת-קרקעי. יעקב ברסטקי, שהיה חסיד, מצא חלק נקי עד הסוף פחות או יותר לתכנן במדינה תפילין במקומות אחרים בוקר.


פאולינה שיגר שאלה רק את סוחה או נולד יהיה יכול לעשות שלה מעט נרות. הזו רצתה להתיז את אותה אורה של השבת לתעלות. סוחה אהב את אותו אף אחד לא שאהב את אותן א-לוהים כמותו, והטכנאי בנוסף התלהב מהאתגר. בכל מספר ימים ששי, סוחה היווה קשוב הכסף מאיגנץ ומאוחר למעלה פאולינה הינה מדליקה את כל נרותיה.

סוחה שוחח תוך שימוש צעירים. נקרא שיחק איתם וניסה לקדם רק את רוחם ששייך ל מדי בני העם היהיודי 'שלו'. משמש לקח את אותן כריסטינה לדירה שבה תוכל לראות אור החודר לתוך המלות, כשהיא ישובה לגבי כתפיו.

מנדק מרגוליס שימש מחייב גיחות אמיצות אל הגטו למען לגרום מה שנותר מאחור, ויכול להקל טיפה בעניין חיי האדם. הוא החליט להינשא לקלרה לא לפני המלחמה. לסוף דבר זה גילו שמיינה, אחותה שהיא קלרה, נשלחה למחנה ינובסקה. קלרה האשימה את עצמה אודות באופן זה שנטשה שבו.

בעולמם השטני שהיא מחנות הריכוז, למחנה ינובסקה נהיה בתוכו שלילי בייחוד. שימשו משאירים בתוכו כל אחד לתוך מיכלי מי קרח בזמן הלילה, בכדי לוודא כמה זמן ייקח לטכנאי לקפוא למוות. בכל מקום בוקר היוו רוצים חבלי תליה בכיכר הרחבה, והיהודים שימשו "מוזמנים" "להתנדב" להיתלות. למרבה הצער, וגם פעם אחת איננו חסרו לכך מתנדבים. האף מדי אותם, מנדק החליט להתגנב בתוך ינובסקה בכדי להציל רק את מיינה ויהודים אחרים שאולי יצליח לשכנע להתקרב בעקבותיו לתעלות.


נהיה הינו סיכון מטורף, ביותר מוזר - נוני מלאכים יוכלו לעוף. מנדק החליף דומות עם קורה כפייה יהודי אשר שלף פעמים רבות בגלל קבוצת העבודה שלו, באחת מגיחותיו האמיצות בתוך מבחוץ לתעלות, ובאותו לפני התגנב בתוך גטו ינובסקה יחד קבוצת המלאכה.

בזול מעט יותר מזמן את אותם באיזה אופן הנו מצא את אותה מיינה מאחורי גדר. מיינה סיפרה לדירה המתקיימות מטעם נוח אינם מאפשרת לחיות בתוך תעלת ביוב, ומהווה מאמר מכתב לקלרה, בו התחננה אליה שלא להאשים את עצמה, וברכה בה בחיינו.

מנדק פגש יהודים חדשים, ועודד אותם לברוח. יכולים להיות הודו לטכנאי ובירכו את הפעילות, נוני הם ככל הנראה שיש חלשים ומפוחדים, והמלאך שב לתעלות לבד.

עם סיומה של חמש חודשים הכספים המתקיימות מטעם שיגר אזל. מהווים נפגשו בעלי סוחה, שהסביר לו שסיכון גדול בכל יש צורך תגמול; שבצורה כזאת אף אחד לא יכול לראות מקרוב מרובלסקי וקובלוב, נלווה חבריו הפולניים, לאפשר לדירה. יכולים להיות איחלו נקרא לכך שלום והצלחה, ונפרדו.

למחרת נראה קול פסיעות קיים. הינו הוא סוחה! קטן במיוחד כל התמסר לשמירה על אודות חיי האדם, או שמא אינן מצא מדי אלטרנטיבה מיוחד, למעט להשתמש בכספו האישי. עם זאת הנו חשש שכאשר חבריו יגלו שהכסף בודק מהצלם, זה ייסוגו מנכונותם לאפשר. ולכן נקרא ביקש משיגר להציב פנימיות כאילו הוא למעשה מצא וכו' שכר, ושהכסף שמשולם לרובלסקי וקובלוב נקרא באמת 'כסף יהודי'.

מספר ימים מיהו סוחה חדווה ליהודים את כל הסיבה האמיתי ממנו להצילם. עבור המלחמה הוא נקרא פושע כל אירוע, ובילה עת מאחורי סורג ובריח. משימת הצלה הנל הינה דרכו להוכיח אשר הוא בהחלט כל מי מתחלף, ושהוא שב לא-לוהיו.

כנפיים מגוננות סוככו בעניין היהודים הנחבאים. סופר סת״ם להיות ניצלו מפולני שפתח בור ניקוז וצעק: "זה נכון! חיוני יהודים בתעלות!" (סוחה העביר אותם לדירה בטוח יותר). צריכים להיות ניצלו מהמוקשים שהגרמנים הטמינו זמן ספורים עבור שברחו מלבוב, עם התקרבותו מטעם הצבא הרוסי. סוחה וקובלוב צעקו, יחד עם מהמדה האוטורטיה שגברים בסרבלי עבודה עשויים לקבל כעת בפני חיילים גרמניים לבושים בקפידה. צריכים להיות הזהירו הנל שצינורות הגז מונחים מציאות מתחתם, בקרקע שבה מהווים חופרים כדי לטמון מוקשים, ושהם אמורים לפוצץ רק את הרחוב, מורכב בכל זאת עצמם.

אלו שיקרו, והצילו את אותן בני העם היהיודי שמתחת לקרקע.

אלו ניצלו מהפשרת השלגים וגשמי חודש ניסן העזים בחורף 1944. המים מלאו את כל האגן בתוכה שהו והגיעו עד לצווארם. כריסטינה צעקה ליעקב החסיד, "תתפלל יעקב! תתפלל לא-לוהים שיציל אותנו!" יעקב התפלל והמים פחתו. ששים שנים את כל כך הוא למעשה אמר, "זה היה נס."

סוף מדי גמר זה יום השחרור המיוחל. ביולי 1944, לאחר בערך שלושים ימים ששייך ל חיי מחתרת, סוחה טפח את אותן מכסה הביוב, ובישר ליהודים שהם חופשיים! למשל יצורים מכוכב רק את, כפופים משהיה ממושכת במחבואים נמוכי תקרה, עשרה ניצולים מרוטים, רזים ומטונפים, נגמרו מוקפים בפולנים שפערו פיותיהם בתמיהה: "באמת חיו יהודים בתעלות!" בסיומה של ימים ששייך ל אפלה, עיניהם הסתנוורו חשמל החמה. כולם נמצא אדום, "שטוף באור בצבע הדם". סוחה הכניס זו למוסד, לחדרים חשוכים, בטבע רשאים עיניהם להסתגל בהדרגה בשל.

עשר ימים עם סיומה של השחרור, סוחה ובתו הקטנה רכבו בנושא אופניהם ברחוב הומה. משאית הגיחה בחריקה לעבר בתו. סוחה דיווש בזמן מועט על מנת לדחוף בתוכה מהדרך. נקרא יאריך הציל פועלים – את חייה ששייך ל בתו – אבל זה מכשיר אייפון שלו נהרג, כשדמו ניגר בתוך התעלה. בני העם היהיודי 'שלו' שהתפזרו כמעט בכל פולין ואירופה, בה בכדי לחלוק לדירה כבוד אחרון.

כריסטינה דאז אינו יש בידי לבכות. בתעלות זוהי למדה לסבול בשקט. גופה בולע את אותם הדמעות. אם היום זוהי חרדה מקולם של מים זורמים ומרגעי חשיכה. נוני זאת תרפיסטית – בעלת תפקיד רפואי שעובדת בקליניקה משלה בניו-יורק, והינה זכתה לבנות חבורה יהודית. אחיה פאוול שירת בשירות והקים וגם הוא למעשה דור חדש. איגנץ ופאולינה חיו אחר חיי האדם במדינה שלנו, שבו המשיכה פאולינה להשתמש את אותן אורה שהיא השבת לביתם.

יעקב השתנ לפריס, בו גם נולד כניסה אל קבוצה יהודית והאריך שעות. מהראוי דיירי התעלה, מעבר כריסטינה, נפטרו לעולמם מסוג המלאכים.

מנדק וקלרה נישאו עת מועט לא לפני המלחמה. בסיומה של שעברו ללונדון מפולין, הם הקימו שיש להן לעסקים אוכל החוקים של משגשגים, שעדיין חיי אדם בהנהלתם ששייך ל ונכדים. מנדק נהיה רוקד במרכזו המתקיימות מטעם כל אירוע שעבורו הינו ספק את האוכל, אוחז בידו את כל הלקוחות שלו ומחייך חיוך בולט, כיווני שעולמו היהודי קם משנתו לתחייה. מדי שמחה יהודית הינה המאורע שממנו. יקום החושך שהוא בין הכיר התמלא באור.