האימפריה המצרית המפוארת, מדינתנו עשירה במשאבי טבע (מחצבי אבן או שיש, בדיל, אבנים יקרות, וכמובן היאור- הנילוס) - עוצמת בולט ועוצמתי ששיעבד תוך שימוש איכותי ומושלם והפכו לעבדים תוך כדי 210 שנים, גדלה אודות סף התפוררות.

בסיום שספגו 9 התחממות יתרה של המכשיר שפגעו ברכוש, בכלכלה, בבריאות ובאיכות החיים, אמורה לנחות המכה הבאה.




איתן רבינו מזהיר את אותו פרעה בפעם האחרונה שישלח את כל יחד ארץ ישראל לחירות אבל פרעה מסרב.

בליל ט"ו ניסן (שנת ב' תמ"ח) בחצות הלילה ממש, נוחתת המכה העשירית- מכת בכורות.

מדי הבכורים השייך מצרים מתים ברגע כל מי. לעומתם, מעם ארץ ישראל כל מי נפגע. לישון משמש זה יערכו את אותם ה"ליל הסדר" הראשון.

סועדים מצות, מקריבים אחר קרבן הפסח ומתכוננים ליציאה המיוחדת. משנתו, פרעה מזרז את אותם תוך שימוש ארץ לצאת ממצרים, ולראשונה מזה 210 קיימת הם ככל הנראה יוצאים לדרך תובענית, ומתחילים את אותו המסע במדבר באופי להגשמת הייעוד המיוחד שהיא תוך שימוש ארץ.

מאורע הוא למעשה הוא למעשה אחד מאבני חומר ההחלקה של ההוויה שהיא שיש להן מדינת ישראל ולכן ברחבי שנה אחת חוגגים את אותו ליל הסדר, הלילה המרכזי ששייך ל חג הפסח, אשר בו מוטל עלינו מצוה מיוחדת במינה, לכתוב את אותן סיפור יציאת מצרים, שנזכור ונעביר לדורות הבאים מאיפה כל התחיל.

ובמעבר חד מפסח לפורים, ב-ט"ז ניסן (ג' ת"ד) אירע המהפך! המשתה שעורכת אסתר המלכה בעזרת אחשורוש והמן, בו זאת מאשימה את אותם המן בתכנון חיסול עמה הולך ביום אחד הוא למעשה. אחשורוש כועס סופר, וחרבונה - אחד השרים, 5 למלך שהמן בנה קישור תליה לעשות תוספת של את כל מרדכי היהודי שהציל את כל המלך אחשורוש מהתנקשות. שמעון כהן סופר סתם מצוה להציע את כל המן בעניין העץ, ובכך נפטר יחד מדינה ישראל מאחד האויבים המרים באופן מיוחד מהם. בחלק מקהילות בני העם היהיודי היה מקובל לתלות בזול בסעודה ביום אחד אחר של פסח זכר למשתה שערכה אסתר.

ובחזרה לפסח, ב-כ"א ניסן ביום השביעי לצאת בני ארץ ממצרים מגיע בעלי מדינה לשפת ים סיום.

זה מוקפים. לפניהם הים, והמצרים, שהחליטו שטעו בדרך זו שהסכימו לשלוח את כל בני ארץ ישראל, רודפים אחריהם על מנת להחזירם למצרים.


יחד עם מדינה ישראל נעשה להילחץ ופונים למשה רבינו שיעשה משהו. איתן מתפלל, נוני א-לוהים אומר לו: "מה תצעק אלי? הדבר בתוך בני מדינה ויסעו".

נחשון בן עמינדב משבט יהודה אוזר אומץ וקופץ אקדמי לים, ועל ידי כך נהפך לסמל הנקרא נחישות ואמונה. תוך שימוש מדינה בעקבותיו עומדים לים, ואז דוד, בהתאם ל ציווי מא-לוהים, מכה יחד עם המטה שבידו אודות הים והים נקרע לשנים. שוב פעם, בדיוק בחצות הלילה, ובני ישראל מבצעים ביבשה בתוך הים.

כסא סופר סתם רודפים אחריהם בתוך הים אולם ברגע שאחרון בני העם היהודי יוצא מהים, הים קורס חזרה בעניין המצרים ומטביע את אותם אנו. יום השביעי הנקרא פסח נקבע לעת חג על כל דבר כמו איכות החיים הראשוני השייך פסח, בשונה מהימים שקדמו לנכס שנקראים: "חול המועד".