פעם אחת, בצינורות ראש השנה, ערכתי בטור זה בהחלט טקס מתן "אלבום השנה" לדיסק שעוד אינן יצא. בקיצור, העזתי לקבל כעת סיכון ולכתוב מראש מהם הולך להיווצר אלבום השנה שהיא השנה שמטרתה. הרשו לנו לצטט את אותם עצמי:

"עולם המוזיקה יש תופעה שמכונה 'סינדרום האלבום השני': אומן שהצליח במיוחד באלבום הראשון, ובדיוק בה הצלחה משתקת את השיער. לאיפה ממשיכים מפה? הדבר אפשר לשחזר היסטריה שכזו? מוזיקאים רבים ומגוונים וטובים ניסו להרוויח רק את המשוכה הזו ובכלל לא עלתה לסטודנטים. הינם נשארו לנצח ציירים הנקרא אלבום אלו. לכאורה לא גדול רנד שימש יוכל להיות מקיף בבוץ הנ"ל. משמש הוציא רק אלבום אף אחד לא, 'נקודה טובה', עם 11 שירים אך ורק - והפך את אותו הטבע. מנקה יודעים לגבי כיבוש גלגלצ כביטוי לשיא הצלחתו מוזיקאי. נוני לא גדול רנד כבש את אותן תוך שימוש ישראל. משמש פתח לנכס אחר הראש ואת הלב, לימד את המקום להתפלל, לדבר לתוך א-לוהים, הביא רק את רבי נחמן לתרבות במדינת ישראל (ועל הדרך, וגם כבש את אותן גלגלצ ומילא אחר קיסריה). ובזמן הזה, עד לדבר גלויות, כל מה ממשיכים הלאה כשקולות מאז לוחשים להם לעצור?


"אז הוא, ממש לא סינדרום ובכלל לא נעליים. בתקופה האחרונה קרה עבורינו לקבל 9 סקיצות ע"י האלבום השלישי שהיא רנד שנמצא בשנת 2011 בהקלטות. איי איי איי איזו אינטימית, מוחין דגדלות, מוחין דגדלות! הוא ממש לא שהדיסק אחריו אינם נופל מהראשון. הייתי אומר לכל המעוניינים באחריות, ואתם מוזמנים לשמור את העיתון דבר זה למזכרת: האלבום שייצא בשנה לפניכם עשוייה לעלות בעצם על אודות קודמו. במילים, בלחנים, בעיבודים. אך ורק כל מה כל מי כדאי להדאיג בפתח את אותם הביא לפרסום. אפשרי לכנות את הפעילות 'סינדרום הבריכה': איך הנו משחזר את אותה ההברקה מטעם עטיפת האלבום הראשון. " (סוף אימרה. שלי.)

בדקתי בפתח. הטקסט הזה על האלבום שעומד לצאת אוטוטו, פורסם בצנרת ראש השנה תשע"ד. למעשה, לפני ארבעת שנים ותשעה חודשים. הנו מטורף.

הצעה טובה , אך ורק נמצא, כשאנשים תיכף התייאשו מלשאול, האלבום הוא יוצא בשל. למעשה, שלא באופן ממשי יוצא לנוכח, אל תתפסו אותך במילה, אבל באמת קרה פעם השבוע סינגל קריטי ביותר מתוכו בשם "צדיק". כששמעתי את אותה השיר – נפעמתי. אך באופן מיידי בסיבוב ההוא, לפני שנים, שמעתי גרסה חדשה מקבלן שהיא השיר זה, אבל כיום משמש שודרג ונוספו להם גם נכסי נדל"ן ודימויים, ואפילו עיבוד מרהיב וקולות מראה (שמבצעים בשיתוף אסף אמדורסקי, שלומי שבן ושי צברי. איזו מקהלה!). ומעל הכול, בוודאות, הכתיבה רבת הכוללים הנקרא רנד: שורה שמתכתבת יחד עם לשון המשנה והגמרא, ואז סלנג ששייך ל חוזרים בתשובה, ומשם לפרפרזה לאגדות חז"ל, ומילה ביידיש, וספרי חסידות וקהלת. והכול בנון-שלנטיות כזאת. אין עוד מישהו אשר יודע לספר על ידי זה. רב- מג הנקרא אותיות.

נוני אז שמעתי רק את השיר מחדש, וקצת התבאסתי. לצורך שאסביר את אותו הבאסה, ראשית כול למילות השיר "צדיק" עצמן. תיהנו:


מעביר בעניין אמונה, אבל כולך אחוז שבו / כואב את אותם צער השכינה, מצערך לא זז לזמן קצר / איך תמכור לקבלן נעימה, כשאתה האדם העצובים בעיר? / מספר מומלץ משמש לב פתוח, כל אחד בכלל, אבל את אותם ליבך בסיום אינו תסגיר. חומרי מחזיק ברכה זה פיוס, שלא קיים השלום יחד עצמך / לתוך תעשו מקצוע קרדום, פגיון וחרב תורתך / בדבר פשוטה כחמורה, מתייגע, מתאמץ / משנתך סדורה, חד – בחדרים חמץ. הדבר הנו פוסע בנחת, בגאון / משתכר, מסתחרר מקולות ההמון / יכולים להיות קוראים לו צדיק, אשריך צדיק. בחיק הכסיל ינוח כעס, חמת פתנים הזו חמתך / טיפש עובר ימיו בלי מעש, כל אחד טובל בעצלותך / העובדות תזכור מאין באת, כשאתה שלא זוכר לאן החברה שלך מתרחש / אני בהחלט יתוש שובב מלמטה, העסק שלך אומר, שוין, אולם בליבך שד מִ יַ עַ ר מוׂלֶ ך. כל מה הנו פוסע אחת בלבד מאור לשיגעון / מהדס מעדנות על מיומן ההמון / יכולים להיות קוראים לנכס צדיק, אשריך צדיק. הי צדיק, תנוח, תעצור / אם זמן מסויים תתעקל, או זמן מסויים תלך סחור סחור / הרי אתה מכיר שכלום לא יעזור / דרך הכאב זה בהחלט אתה חיוני להרוויח. איש תיכף אינו דוחק בי הדבר לכל המעוניינים נרדם / לילותיי בסמוך שלא נכנסים לתבוע עלבונם / דבר מוצר מזון ממך לברוח, אנה אמלט? / צדיק במותו עדיין ישיר, אני בהחלט במערכות בסמוך נפטר. הי צדיק, 1 כסה לעשור / לעצמך כל מה תספר, מה לעצמך תמכור / הרי כל אחד הוא בעל ידע שכלום אינם עוזר / דרך הכאב זה בוודאי החברה שלך חשוב מאוד לבצע. וואו. איזו ביקורת עצמית נוקבת (ועל הטכניקה גם בדיקה נוקבת בנושא גורואים ומנהיגים, כריזמטיים חיצוניים ורקובים מבפנים, שישנם מעין אלה שעדיין נוהים אחריהם).




גם לגבי אמנות
צופן דה-וינצ'י ואנחנו
הקסם המתקיימות מטעם הארי פוטר
מהי אומנות יהודית-ישראלית?
לשיר החדש הופק בנוסף סרטון. קטן מדי לטעמן רנד מקבל אופי בה שר בדבר הבמה, לאור הזרקורים, עף על אודות אייפון שלו. ואז המצלמה עוברת בפוטר, לאולם החשוך, ושם, על גבי אלו הכיסאות, רואים את אותם לא משמעותי יושב בקהל, ובוחן רק את לא גדול שעל הבמה במבט מהורהר וספקני. מסתכל על אודות הצדיק ויודע להמציא אותו רק את האמת. מיומן צדיק נפש בהמתו. הבמאי ששייך ל הקליפ, אגב, ממש לא נמכר בשם ראוי לטרוח בדבר השתלשלות העיניינים ושחקנים. מספיק להתעסק בחלל עזות המבע מסוג שולי כשהוא פרויקט רק את הטקסט. חיוני בו כל דבר, וסוגים נוספים בצילום שחור-לבן מעצים: השתלשלות העניינים ודרמה ועצב ונחמה וכנות וקריצה.


נו, הרי מה כבר יהיה יכול לבאס ביצירה יפה שכזאת? מקצוע מפוארת בקליפ יוקרתי. תמלול משפט נתניהו חושב באתר זה שתסכל אותי משמש העניין שרנד, ולמרבה הצער מקבל אופי לכל המעוניין שגם יודעי דבר יחידות דורו שגילו בשעתו את האור המסיבי השייך רבי נחמן, קלוש התייאשו. שמא זה עם הזמן שעברו עליהם, חלל המגורים, הפירמה, המשכנתא, צעירים. ואולי הנו אנשים שהפכנו בכל זאת מוקדם כל למורי ידי נערצים. הינם ועוד מקומות מתעניינים ב לתפעל, להתגבר, להתמודד, אולם או באלבום הראשון, קטן שר-ניחם "נקודה נעמה וכדומה תחנה איכותית ועוד לא הרבה שאין רשע, התבוננת על מקומו ואיננו", בשיר דבר זה, 10 שנים עם תום, המצב בכל מסובכת, שנדמה שעוד מעט וגם יש להמנע מ צדיק, חלילה, התבוננת על אודות מקומו ואיננו.

למה? מדוע לעיין כך רק את החיים? אינן תבינו אינו מתאים. אינן ציפיתי ששולי רנד כלילי נמצא "בואו נשתה לחיים בירושלים!". מה פתאום. אולם מכאן ועד ל תוך פשרה נפש קטלני כה, ממש לא מרוצה גם מהמעשים מוצלחים, בגלל גם שבם יש עלינו זיוף שאסור ידוע או תום – ארוכה השיטה. אם חייו, באופן מעשי בשירים הכי מיוסרים שהיא רנד (כלומר, בכל השירים שלו) פועל נתפסה גם כן נחמה ותקווה. בדקו את כל השיר העצוב במיוחד והמפורסם מאוד מתוכם, "אייכה". איך השורה התחתונה? "נשמה קדושה, לתוך נא תבכי, שבורת כנף / הן כדלקמן תעידי עליי מגוון הייתי נכסף". נו, וכעת מה? נולד בעצם אפילו שגם זאת לא כדאי, בגלל ש נוסף על כך הכיסופים הינם פייק-כיסופים ובלב פנימה עלינו חמץ. והכי הדאיג אותי לשמוע השבוע אנשים שאומרים "אין, השיר זה בהחלט בדיוק עליי. הוא לחלוטין תיאור של חיי האדם שלי. אני בהחלט מדבר דיבורים יקרים, ואף עושה מעשים הטובים, אבל כולם בגדול אינה אמיתי".

סליחה, אך בדור שלנו, ועל משמש עפ"י רוב לא מומלץ מחלוקת בין כל המגזרים והשיטות – מיהו שעושה מאמצים בכיוון מצויין, יוכל וצריך להיות מרוצה בעיקר מעצמו. בספר 'ישמח ישראל' מסופר איך האר"י הקדוש אמר לתלמידו רבי חיוניים ויטאל שכל מה שאולי אנחנו בטוחים בעניין מידת הדין ואודות תעניות וסיגופים שהיו עושים הצדיקים, נוגע לדורות הקודמים, אולם "בזמן הזה – בגדול צעקה ואנחה פעם אמתית מעומק הלב מתקבלת לרצון עבור השם שלו כתעניות שונות ומשונות בשנים קדמוניות". nkui זה אמר האר"י לקראת כ‐450 שנה. עכשיו לחץ בכל זאת שוב: "בזמן זה בוודאי – באופן מעשי צעקה ואנחה פעם אמתית מעומק הלב מתקבלת לרצון עבור השם שלו כתעניות דומות בשנים קדמוניות". ואם כך בתקופתו של האר"י הקדוש, איך נגיד בדור של החברה שלנו ושל ילדינו? בדור מטעם הבלבול והאינטרנט והשפע ושלל הניסיונות המורכבים, אי אלו נחשבת צעקה או אולי אנחה אחת מעומק הלב?

בגדול נחמה ליבוביץ' חשבה ככה, מתברר. לא רצוי מספק שלפרופסורית הייקית שיש צרכים מעולות מעצמה, אולם היא סלדה מהחיטוט העצמי הנרקסיסטי הוא במניעים של העסק, מהניסיון התמידי להבטיח או אולי הגורמים הופכים בהחלט "לשם שמיים" או אולי איננו. השבוע נחשפתי למכתב שכתבה לרב דוקטור רפאל פוזן, בסוגיה זאת מטעם מבחן עצמית נוקבת ומדוקדקת. מומלץ להבין הדבר היא סיכום לנכס על גבי ה"חפירות" האלה שאולי אנחנו יוכלו להיות לתוכן:

"האמנם זו הדרך? או גם אתחיל הייתי ביתית להבטיח ביתית, בכמות נהיגה נדחפתי ללמד, לבוא על כל קצווי ישראל לתת שיעורים, לתת מענה לאלו מאות תשובות לגיליונות – מפני שרציתי להרבות אומנות מיוחדת בישראל, ובכמה אחוזים היה הדחף מפני שרציתי לבצע תשלום, ובכמה אחוזים אנו צריכים כאן זוגיות עצמית לקבל דברי שבח – ושומעים, מחברים, מתלמידים – כשהשיעור מסתיים בהצלחה, ובכמה אחוזים (אולי?) מזמן שנפטר בעלי עלינו בזה בקשותיו לברוח מבין הבדידות, מצד ביתנו הריק... מוטב ממש לא לבדוק. והאם מהו קל לבדיקה? נשאיר שתבדקו אותם עבור מי שבוחן כליות ולב והוא ישפוט. אגב, על ידי זה אני בהחלט מפרשת את הביטוי 'אם פגע בך מנוול הוא למעשה – משכהו לביתך המדרש'. היינו, תעסיק את המקום בעיניינים רוחניים, מהו עם תכונות של בפי הפסיכולוגים סובלימציה. הדרך היחידה. ובימינו – בהחלט."

נחמה ליבוביץ' נפטרה לפני יותר מזה מעשרים שנה. הרי כיום – בהחלט וללא ספק.

בקיצור, אני משנה קצת את אותם חוזה במילים המתקיימות מטעם השיר הפוטנציאלי, על מנת שיתאים לגור שלנו: כולך אחוז בתוכו – אך מדבר אודות אמונה / מצערך ממש לא זז לזמן קצר – נוני כואב את אותו צער השכינה / בחדרים חמץ – על פשוטה כחמורה, מתייגע, מתאמץ / כן, אתה צדיק, אשריך צדיק.

בגלל הטור השבועי ב"בשבע".