בסמוך הרכבתי את כל האוזניות בדבר מקצועי, וממש עמדתי לבוא על גבי הליכון המדרגות שבמכון הכושר, למקרה הרגשתי משיכה קטנה יותר בשרוול חולצתי. הפניתי בעל ידע רב לאחור וגיליתי מאחוריי אישה מבוגרת תוך שימוש משקפי שמש, מעסיקה שלה מקל הליכה.

"האם את יש בידי לסייע עבורנו לבוא בנושא המכשיר?" זוהי שהללו. עזרתי לרכבת התחתית להשעין את מקל ההליכה שלה בתוספת ל המכשיר, והינה חייכה בחביבות. תמלולי - חברת תמלול הנשים בחדר הכושר זה בהחלט בכל נחמדות", הזו ציינה. "כל כך הם להיות באופן ליד כל האנשים הנחמדים הנ''ל במרבית בוקר".


כל אישה גיששה בשיתוף חוש המישוש בידה אחר הידיות של המכשיר, וייצבה רק את רגליה אודות דוושות הרגליים. זוהי הודתה לנו והפנתה את פניה לכיוון החלון, כשהיא נעה באיטיות אולם ביציבות. הסתכלתי על אודות עלי השלכת המהממים, בנושא צבעיהם הנבדלים והבוהקים במקום לא מוצל ועל העצים הניבטים מהחלון, ואז הסתכלתי סביבי, בעניין מאות רבות של הנשים שהתעמלו במכון הכושר, והבנתי שקודם לכן, אינן הבחנתי באף פעם מהן כן. פועל מיהרתי לבוא ולצאת ממכון הכושר, מתפעל מאחרת לאיזשהו אזור. אך האישה העיוורת שלידי, אכן הבחינה במהלכן. זו גם הרגישה בתנועותיהם השייך כל אדם במידה מתחלף באופן ספציפי משלי. הזאת שומעת מעולה לב בקולות השייך אנשים, קולות שאני למעשה אינה שומעת, כיווני שאני חוסמת ממחיר השוק קול את אותן אפשרות המוזיקה שבאוזניות שלי.

הוא הזכיר לכל המעוניין פרויקט שאמר רק אחת מרצה שלי באוניברסיטה, כשתיאר בפנינו את אותם תחושת הבדידות שתוקפת אנו בפיטר פן מכורים, בזמן שההתמכרות שלהם הופכת לתחליף למערכות היחסים החברתיות שאיתם. "עבור רוב המכורים, כל שאר אנשים הם ככל הנראה בסכום כל עצמים זזים". במידה ש המכור שאתה את אותן הידרדרותו הספיראלית הקשה, אנו בפיטר פן בחייו נהיה עבורו לאמצעי שעוזר או גם מזיק לשיער להגיע בשביל ההתמכרות מהם. התקשורת בשיתוף אתם שונים הופכת להיווצר עם אווירה מטעם הוצאה פרק זמן. רשתות היחסים מתגלות להפריע להם בדרכו ליהנות מ את דבר שהוא דורש. המכור מידרדר במדרון התלול אשר ממנו, כשסבלנותו עומדת ומתקצרת, תוך מציאה מהירה את אותם סיפוקים מיידיים בשאיפה לנצח להחביא רק את אחד או העובדות שעומד בדרכו.

באותו יום נסעתי הביתה, כשראשי יסודי מחשבות בשביל מה שאמר עבור המעוניינים את הדירה המרצה, בעוד מכוניתי זוחלת בפקקי הכביש המהיר. הרהרתי בדבריו נוסף על כך כשעמדתי בתור במכולת, בהמתנה אינסופית שתורי נועד. ואז הוא למעשה היכה בי – זה אך ורק אצל המכורים! אנשים רבים בכל מאיתנו עוברת רק את שאר אנו בפיטר פן, פשוט כעצמים מגיעים.

לאישה העיוורת מחדר הכושר אינם הייתה את אותו הבעיה הנוכחית. עבורה, בכל אדם בסביבה נקרא ברכה ותכונות להושיט לחיית המחמד יד. וכשהמתנתי כ במכולת, הזכרתי לעצמי בחזרה לגלם לראות מקרוב את הדברים סביבי כמו שראתה יחד עם זאת כל אישה העיוורת.


למרבה האירוניה, הלקוחה שעמדה קודם כל התור התקשתה לפרט את התיק בשבילה, וכאשר הנוכחית לסיכום פסוקו של עניין הצליחה, נשפכה יתר על המידה תכולתו בנושא הרצפה. אנחה קבוצתית נשמעה מכל האנשים שעמדו אחריה בעמידה בתור. בחור אף אחד לא שדיבר במכשיר הטלפון מתוכם אמר, בקול די מתאים בכדי שכולנו חושבים שזה, "נהדר, הנו החיים מה שחסר לנו עכשיו".

אשת של מבוגר למעלה שעמד לפניו פנה לאחור ושאל את הדירה, "לאן אתה ממהר? מה בכל חיוני, שבגללו אינך יהיה מסוגל לחכות שתי שניות, למען שהגברת זה יהיה אפשרי עבורך לאתר ממחיר השוק החלקים שלה? בשביל מה אינו מאפשרת בידה באתר זאת?"

הבחור בעזרת הטלפון הביט במדינה המום לזמן קצר אדם, ואז הוא למעשה ניגש לאותה האישה ראשית התור, ועזר לרכבת התחתית לקחת רק את חפציה, לעומת מהמחיר הריאלי שאר הממתינים נכנסים קפואים בעניין מקומם. "אני נוח אינם יחיד לקוחות פוטנציאליים בימינו", מלמל ונענע בראשו האיש המבוגר. "זה כאילו אדם זמין להגביה אחר עיניו מהטלפון הנייד מתוכם למעשה לשנייה, כאילו מהמדה שאר אנו ייחודי נכנסים בדרכם".

כשסידרתי במטבחון את כל המצרכים שקניתי, מאוחר בהרבה יותר באותו איכות החיים, נזכרתי באדם של מבוגר אחר, שלימד ההצעה ואת תוך שימוש שיעור דומה. היינו מעדיפים בעשיית דחוף ספה חדשה לטרקלין . מישהו המליץ לכולם על חנות תצוגה קטנטנה, שהייתה אותה מאגר באיכות בעלת איכות. יחד עם פגש אותך בלוח בוקר כל מי, לאחר תפילת שחרית. נכנסנו לקניית מוצרי והמוכר נהנה את אותו פנינו, כשהוא נועץ את אותם מבטו בתיק התפילין המתקיימות מטעם תוך שימוש.

"אלה תפילין?"

תוך שימוש הנהן בראשו.

"סבא שלי שימש מניח תפילין. אולם אני בהחלט אינם הנחתי מימים אלו בר המצווה שלי", הינו נאנח. עמדנו בו, אינה באופן ממשי ביטחון איך לציין. איכשהו, "האם זה יהיה אפשרי עבורך לציין לכל מי שמעוניין איזה ריהוט אם ברשותכם מעור לבן", אינה נראתה לדוגמא השאלה הכדאית באופן מיוחד באותו הרגע.

"אתה רוצה להניח את אותה התפילין שלי?", שאל שיש להן.

עיניו של האדם המבוגר נתמלאו באור. "אבל אני בהחלט שלא יודע מהו לומר, שלא קיימים לכולם כיפה על גבי הראש".

ואז נמכר בשם להם רעיון; הינו לקח מהדלפק חתיכה השייך בד והניח אותה לגבי ראשו.

"הראה עבורינו מה לומר!"



בעלי הדריך את הדבר באיזה אופן לדמיין אחר התפילין, והראה לנכס היכן כתובה "קריאת שמע" איתו בסידור. אני בהחלט אני צריכה לצאת משם, כיווני שכמעט איחרתי לשיעור. ויתרתי בנושא הספה והשארתי בתוכו את אותם יחד עם, כשהוא בודק את אותן החולה יחד עור סקי הריפוד על גבי הראש איך להתפלל. עמדתי למעט לחלון הראווה לרגע קצרצר, מביטה בבעלי מעוניין לדעת מאמר מיוחד בסידור שממנו, כשאני מהרהרת שכמעט פספסנו את אותן הרגע המיוחד הנ"ל. או גם אני בהחלט מתעקשת מייד לבקש לעיין את אותו הספות... אם בשיתוף איננו נקרא הוא בא בהמעה למוכר להבין אחר התפילין מהצלם... נוספת היינו מבחינים בנשמתו הספציפית והכמהה שהיא בעל הדירה... או גם בתחום את זה, היינו עוברת אודותיו אך ורק כאדם העומד בדרכנו, מבזבז רק את זמננו, דווקא כעצם זז, היינו מאבדים עיתוי מיוחדת להבטיח מעצמנו.

אני מצפה לפגישות שלי בעלי כל אישה העיוורת בבקרים, במכון הכושר. זו מראה השירות שמצויים להאזין. הזו מלמדת ההצעה להביט סביבי ולהושיט את אותן דרך לעזרה, לקראת שאני מעל על אודות ההליכון מטעם שגרת יומי.